צדיקות יצחק לעומת אברהם

יש אומרים כך ויש אומרים כך אולם בסופו של יום דומה ומעלת יצחק הייתה גבוהה יותר שכן היה על יצחק לשתק את הטבע שלו את יצר החיים שהוא היצר החזק מכל לעומת אביו שהיה צריך לשתק את יצר הרחמנות שהוא יצר פחות חזק מיצר החיים ושניהם היו נאמנים לאביהם שבשמים באותה המידה קרי מבחינת האמונה שניהם היו צדיקים באופן שווה ואולם מבחינת יצר לב האדם הרי יצחק היה זקוק ליותר כוח מאביו בכדי לכבוש את יצרו ובכך הוא גם קיים מצוות כיבוד אב קרי יצחק קיים מצווה אחת יותר מאביו אברהם.

אברהם קיים מצוות עשה מאת ה' והיא מצווה אחת בלבד לעומתו יצחק קיים שתי מצוות האחת את מצוות העשה של ה' והשנייה את מצוות כיבוד אב שהיא מצווה מדאורייתא ומכאן מטבע הדברים הוכרחה מעלת יצחק להיות גבוהה יותר ממעלת אברהם.

דרוש "ואני והנער"

ראשית נשאלת השאלה מדוע יצחק מכונה נער הרי אומרים שהיה למעלה מגיל 30 ומכאן נבין שכל מי שטרם נשא אישה הנו בבחינת נער ומציתי ה' דרגות בקומת האדם: תינוק, ילד, נער, איש, זקן.

מכאן נשאל אם יצחק היה נשוי האם עדיין היה אברהם מוליכו לעקדה?

והתשובה היא לא. שכן היה אברהם חלילה צפוי לאלמן את את אשת בנו וזה מעשה אכזרי שמוקצה ממידותיו ית'.

"ואני והנער נלכה עד כה ונשתחווה ונשובה אליכם"[ בראשית כ"ב ה']

"ואני " - זו שכינה

"והנער"- אלו בני ישראל.

"נלכה" - שנלך בגלות ביחד .

"עד כה" - נצא בגלות לאסוף עד תום את ניצוצות הקדושה שנתפזרו שם מאורו של אדם הראשון.

"ונשתחווה" - שנסיים את סבל הגלות.[ כגון אדם היוצא מלפני המלך עליו להשתחוות]

"ונשובה אליכם" - נשוב באחרית הימים עם תום הגלות לארץ ישראל ולישמעל היושב בארץ ישראל מאז העקדה.

ונמשיך בעניין עצרת האו"ם לעניין הכרזת מדינת ישראל.

דא עקא, אומות העולם לא הביאו בחשבון את העובדה שארץ ישראל מצויה תחת השגחת שם הוי"ה המעניק השגחה עליונה על עם ישראל והם סברו שכמו בשואה שה' לא הציל את העם היהודי בדרך של נס כך אותו אל לא יציל את ישראל בדרך ניסית ומלאכת השמדת העם היהודי תצלח בידם.

אומות העולם לא ידעו שארץ ישראל מצויה תחת השגחת שם הוי"ה המשגיח על ישראל מהבחינה הניסית ודווקא ריכוז העם היהודי בארץ ישראל פעל פעולה הפוכה ובמקום שנושמד ניצחנו את הצורר הישמעלי ונכשלה מזימת הרשע של אומות העולם ונותרנו בחיים.ואנו הריבון על ארץ ישראל

[ מכאן הדין הוא שיום העצמאות הנו יום חג של ממש כגון יום פורים ויש לחוג יום זה ממש כיום חג הפורים].

מכאן שנא' " יושב בשמים ישחק יהו"ה ילעג למו".

" אז ידבר אלימו באפו " - זו מלחמת השחרור.

"ובחרונו יבהלמו "- זו מלחמת ששת הימים.

"בני- אתה אני היום ילדתיך שאל ממני ואתנה גוים נחלתך"[ תהילים יום א' ב' פס' ז,ח,]

הפסוק הנ"ל מכוון ליום קום מדינת ישראל ה' באיר תש"ח בסוד המילה " אתה".

ראה:

"אתה" - כנגד ראשי תיבות להלן:

האות א' כנגד ר"ת המילה איר קרי חודש כינון מדנת ישראל

האות ת' כנגד ר"ת תש"ח.

האות ה' כנגד יום ה' בשבוע.

" בני-אתה" ש-הקב"ה קורא לבני ישראל בשם החיבה בני כגון בן יחיד ביום כינון מדינת ישראל להראות את שמירתו על ישראל כרחם אב על בנו היחיד בכך שהוא לא ייתן לאומות העולם להרע לבנו יחידו ישראל.

כן ובנוסף נראה לי שיום כינון מדינת ישראל והחודש נקבעו מקדמת דנא ואולם זהות השנה לא נקבעה מראש שכן היא הייתה תלויה בתשובת ישראל.

מכאן נראה את הפסוק "אני היום ילדתיך שאל ממני ואתנה גוים נחלתך"

ראה:

"אני" - מתחיל באות א' כנגד חודש איר.

"היום "- מתחיל באות ה' כנגד ה' באייר.

מכאן יש בידינו את החודש של השנה.ואת היום בחודש של כינון מדינת ישראל בעת הזאת.

קרי הזמן המסוגל לכינון מדינת ישראל נקבע מקדמת דנא ל- ה' באיר.

סוד השנה הנכונה לכינון מדינת ישראל מסתתר על דרך הסוד בבחינת מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות שהמועד זז וקופץ מרגע לרגע למועד אחר שכן לא היה מועד תחום לשנת כינון מדינת ישראל ומועד תחום לביאת משיח צדקנו [ שכן קודם ביאת משיח יקוים הפסוק " נדחי ישראל יכנס"]

ראה:

ילדתיך - האות הרביעית.

שאל - האות הראשונה.

ממני - [ מכוון לתאריך מסוגל אחר שכן היום והחודש נקבעו מקדמת דנא אולם ככל הנראה השנה עצמה לא נקבעה מראש אלא היא הייתה תלויה בתשובת ישראל]

ואתנה - האות החמישית.

גוים - [ מכוון לתאריך מסוגל אחר שכן היום והחודש נקבעו מקדמת דנא אולם ככל הנראה השנה עצמה לא נקבעה מראש אלא היא הייתה תלויה בתשובת ישראל]

נחלתך.- האות השנייה.

" שאל ממני ואתנה גויים נחלתך"

רק תבקשו , כאן החלה תקופת הבקשות מה' להביא את הגאולה ולא לסבור שהגענו למנוחה ולנחלה כפי שארע לאחר מלחמת ששת הימים הרי כל עוד לא בא בן דוד לא הושלמה הגאולה.

"תרועם בשבט ברזל ככלי יוצר תנפצם"

תרועם" - מלשון קול חזק כמו רעם כשהטנק יורה נשמע קול חזק של הפגז כמו רעם.

"בשבט ברזל" - אלו טנקים .[ וישנו פירוש לפיו ר"ת "ברזל" אלו האמאות של י"ב השבטים : בלהה, רחל , זלפה, לאה]

"ככלי יוצר תנפצם" - אלו הטנקים המובסים של האויב כגון האויב הסורי ברמת הגולן כאשר נעשה נס לישראל באמצעות לוחם צדיק הוא "אביגדור קהלני" וחייליו המועטים.

"ועתה מלכים השכילו הוסרו שופטי ארץ עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה נשקו בר פן יאנף ותאבדו דרך כי יבער כמעט אפו, אשרי כל חוסי בו"

"ועתה"- זו התקופה ממש עכשיו שנת 2015 .

"מלכים"- אלו חברי ממשלת ישראל שהם בבחינת מלכים והמשפחות השולטות בכלכלה הישראלית.

"השכילו " - לימדו את דרך ה' ותעסקו בתורת ה'.שנא' " והמשכילים יזהירו"

"הוסרו שופטי ארץ"- שנו את דרכיכם אתם מערכת המשפט והמשטרה.

"עבדו את ה' ביראה"- עשו מלאכתכם ביראה.

"וגילו ברעדה"- גלו את האמת ברעדה ולא בזלזול.

"נשקו בר"- תורידו את גאוותכם למטה כגון מי שמתכופף לגעת בצמח השדה.

" פן יאנף" - היא מידת הדין שתקטרג עליכם.

"ותאבדו דרך" - שתאבדו את חלקכם לעולם הבא.

" כי יבער כמעט אפו" - שאנו מצויים ממש, ממש, לפני בוא יום הדין הגדול והנורא.

"אשרי כל חוסי בו"- אשרי כל מי שחוסה בה' שכן יום הדין בוא יבוא ומי שאינו חוסה בה' יבוער [ שנא' " כי יבער"]

המזימה או הרעיון לכנס את פזורת הגולה באוגנדה הייתה רעיון מושלם להשמדת כל העם היהודי אולם בזכות הציפייה האין סופית של בני ישראל לשיבה דווקא לירושלים שבארץ ישראל לא צלח הרעיון לרכז את כל בני ישראל באוגנדה מקום בו היו מצליחים להשמידנו על נקלה.

************************************************************************************************

שיוויתי יהו"ה

-----לנגדי תמיד-----

מקור ארמית:

ובזמנא דהוו ישראל אזלין לקרבא כחילא דא הוו מתתקפן ורזא דמלה " שמע ישראל אתם קרבים היום וכו' [ דברים כ, ג'] בחילא דשמע ישראל בההיא שעתא כלהו דרגין קדישין אזדמן לאגחא קרבא בגיניהו.

תרגום

ובזמן שבני ישראל היו יוצאים למלחמה בכוח זה היו מתחזקים וסוד הדבר " שמע ישראל אתם קרבים היום וכו' [ דברים כ, ג'] בכוח של שמע ישראל . באותה הזמן כל מחנות הקדושה מוכנים ומזומנים לצאת לקרב עבור בני ישראל.

ביאור

בני ישראל אינם נלחמים כשאר בני האדם וניצחונם אינם ניצחון בבחינת " כוחי ועוצם ידי" אלא ה' הוא זה שנלחם עבור ישראל.

לפני שבני ישראל היו יוצאים למלחמה היו קוראים ישראל קוראים קריאת שמע ואז מחנות הקדושה של השכינה הקדושה מתעוררים ושורים על העם הקדוש בכך שהם מתלבשים בחיילי ישראל שמקבלים לפתע כוח עצום מצד הקדושה להלחם באויביהם.וכך היה ניצחון ישראל מובטח ואין הדבר פשוט כלל וכלל. וזהו סוד ניצחון המכבים שהיו מעטים מול רבים, וניצחון דוד על גולית הפלישתי,ועוד.

מעשה העגל

אומר החסד לאברהם:

וכבר ידעת כי ערב רב הם עשו את העגל, וראשי ערב רב הם יוניס ו-ימבוריס הם שני בניו של בלעם הרשע, והם אשר לקחו עצה ואשר השליכו טס של זהב וגו', וצריך לידע מה כוונת בני בלעם בעשותם את העגל הזה ומה הנאה היה להם בזה, אמנם הענין הוא כי הלא נודע כבר אצלינו כי בלעם הוא פסולת הזוהמא שיצא מדעת שהוא שורש משה רבינו ע"ה, וז"ש ויודע דעת עליון, גם ערב רב הם סוד הפסולת של הדעת, כי כן ערב רב בגימטריא דע"ת, אך אינם כ"כ זוהמא כמו בלעם. ודע כי לבן ובלעם ובעור ובניו של בלעם כולם משורש אחד, כי לבן הוליד בעור ואח"כ נתגלגל לבן בבלעם, וכולם היו מכשפים גדולים ועובדי ע"ז.

המחבר: בהתאם לחסד אברהם, לבן הרשע הוליד את בעור. בעור הוליד את בלעם. בלעם הוליד את יוניס ואת יומבריס ראשי הערב רב.

כמו כן מצינו הליקוטים של הרמ"ע מפענו ש-יינוס ויימברוס בני בלעם הם עורב וזאב, אחד היה לו ראש זאב. אחד היה מכשף עם עורב ואחד עם זאב, ועורב וזאב בכישופם המירו בם בכישופם לרומוס ולרומילוס. וערב וזאב נתקנו בפרווה שם מכשף שעשה מקום בית הפרוה בכשוף כנזכר ביומא פ"ג ל"ה א [ראה: מכשף אחד בנאה, ושמו 'פרווה']

נשמת בעור בן לבן

ודע כי נשמת בעור אביו של בלעם נתגלגל בצומח, והיה תמיד באותו גלגול ולא היה יכול לצאת משם, ולכן בני בניו שהם יונוס וימברוס רצו להעלותו, וכן כל הערב רב רצו בזה כי קרובים הם אליו, ולכן נמצאו באותו מעשה הרע ההוא, וראו כי אי אפשר להוציאו משם אם לא על ידי שיחטיאו את ישראל, וע"י קטרוג זה תתגבר הקליפה ותוכל להוציא את בעור אביהם משם וגו',

המחבר: בשים לב אותיות שמו של "בעור" יצאו אותיות: "עורב" .

עוד. פועל יוצא שהערב רב/בני בלעם רצו לצרף ביחד ג' כוחות הטומאה שהיו טמונים ב-לבן, בעור, בלעם העולים לסך מניין תק"ב.

ובשים לב. ר"ת ג' כוחות הטומאה יצאו אותיות "בבל"

והתורה מכנה את בלעם "בלעם בן בעור" כך שבבלעם היו ג' כחות הטומאה של בלעם, לבן [ חסר אות ל'] , בעור.

השלכת טס הזהב

ולכן השליכו אותו הטס של זהב שכתוב בו עלי שור, כדי שעל ידו יעלה ג"כ נשמת בעור אביהם המגולגל בצומח ויתגלגל בב"ח, שהוא השור ההוא הנעשה ע"י כשפיהם, ויעלה מדריגה גדולה עד שיעשה אלוה עליהם,

ואז יצא העגל צוח ואמר אנכי ה' אלהיך, שהיה כח בעור הרשע שם, ושם רשעים ירקב הנתון תוך העגל ההוא ע"י הכשפים,

והרשע ההוא היה אומר אלה אלהיך ישראל.

וזהו סוד שאמרו רז"ל שהאכילוהו עשבים כמו שכתוב כתבנית שור אוכל עשב, פי' כי כיון שהוא היה מגולגל תוך העשבים שהם צומח לכן היה אוכל עשבים להעתיק משם נשמתו המגולגלת שם, וע"י אכילתו אותם יחזרו [ המחבר: יתחדשו] אבר מאברי השור, וענין זה היה חדש תמוז, כי הוא חודש האחרון מן הד' חדשים שבו נשלמים המגולגלים בצומח להתגלגל בב"ח כנ"ל"

המחבר: והנה בעור הרשע היה בתוך עגל הזהב.

אומר הזוהר הקדוש:

וה' מינים הם בערב רב... בלעם ובלק היו מבחינת עמלק, כי תקח את האותיות ע"ם מן השם בלעם, ואותיות ל"ק מן השם בלק, תשארנה האותיות בב"ל, דהיינו ב"ל מן בלעם, ב' מן בלק, ונמצא ראש ב' הקליפות עמלק ובבל מרומזות בהשמות בלעם ובלק, ומשמיענו בזה אשר עמלק היא בחינת רישא דקליפות, וכתר כמו קליפת בב"ל... כי לולא היו שניהם מבחינות שוות לא היו יכולים להתדבק בחיבור אחד בבלעם ובלק... (בראשית רכד]

עוד. מצינו בספר המליץ [ מצרף השכל] למקובל רבי אברהם אבולעפיה[ אברהם הרואה] ששם "עמלק" הנו שם כללי לכל המקטרגים.

דרוש חוטר ישי [ישעיהו יא']

* דרוש זה מדעת המחבר

ויצא חוטר [ שיוצא ומסתלק חטאו של אדם הראשון המכונה חוטר שהיה כחטוטרת לאדם הראשון]

מגזע ישי [ומסתלקת הגזירה מעל משיח שלא ימות וסבלו יסתיים וייזכה לחיי נצח ]

ונצר, משורשיו יפרה. ] שהדבר יקרה לעתיד לבוא]

ונחה עליו רוח יהוה--רוח חכמה ובינה, רוח עצה וגבורה, רוח דעת, ויראת יהוה [ אין רוח כאו אלא נשמה, שנשמת משיח בן דוד המצויה ב-" קן ציפור" בגן עדן עדן עליון תתעופף לצדיק הראוי באותו הדור]

והריחו, ביראת יהוה;[ והשכינה תשרה עליו ]

ולא-למראה עיניו ישפוט,[ משיח יהיה שופט דן יחיד]

ולא-למשמע אוזניו יוכיח.[ משיח יהיה גם הקטגור]

ושפט בצדק דלים [ ומשיח יהיה גם הסניגור. אין דלים אלא אלו הדלים במצוות ויעשה עמם דין של צדק]

והוכיח במישור לענווי-ארץ [ ענווי ארץ אלו עמי הארץ בבחינת תינוקות שנשבו ויוכיח אותם לפי מידתם ושכלם]

והכה-ארץ בשבט פיו [ ויכה את הבורות ויסתור את הכופרים בה' על ידי כוח הדיבור]

וברוח שפתיו ימית רשע.[ ויפרש את כל הקושיות שבתורה ובהלכה ובכך יסלק את יצר הרע]

והיה צדק, איזור מותניו [ ויגאלו אלו שמגיע להם להיגאל לא רק על פי מעשיהם בגלגולם הנוכחי אלא גם לפי מעשיהם בכל גילגוליהם הקודמים לעשות עימם צדק קרי בבחינת לפנים משורת הדין]

והאמונה, איזור חלציו.[ ויזכו להיגאל אלו שהאמינו בביאת משיח אפילו חטאו וכן יגאלו אלו שיש להם זכות אבות ואלו שיש להם אות ברית קודש שניכרים באמונה המצויה באיזור החלצים]

גוג ומגוג

בְּנֵי יֶפֶת--גֹּמֶר וּמָגוֹג, וּמָדַי וְיָוָן וְתֻבָל; וּמֶשֶׁךְ, וְתִירָס.[ בראשית י' פס' ב']  בנבואת יחזקאל לא מוזכרת המילה "ומגוג" אלא רק בבראשית י', ב'.

מכאן האות ו' איננה ו' החיבור אלא היא מהווה חלק בלתי נפרד משם מגוג ומכאן נתייחס לשם זה בבחינת פשט הכתוב : "ומגוג".[ בראשית י' פס' ב']

ואבאר: בשלב א' תתקיים מלחמה בין גוג ומגוג היא מלחמת העולם השנייה.

גוג הראשון היה " אדולף היטלר הרשע" .

"ומגוג" היו אומות העולם שנלחמו בהיטלר והם כונו "בנות הברית".בה היו חיילים יהודים רבים שנלחמו ומתו במלחמה זו וכן גוג הרשע שחט והוציא להורג מיליוני יהודים ברחבי העולם.

ופירוש המילה " ומגוג" היא חיבור של מדינות רבות בדרך של ברית לשם מלחמה.

נבואת יחזקאל [ יחזקאל לח' יד' כג']

בידוע שנביא הכובש נבואתו יכול למנוע בכך את קיומה של הנבואה הרעה ואם כובש נבואתו נגזר דינו למיתה בידי שמים.

וזאת נבואת יחזקאל על גוג [ הוא ראש של מדינה] ומגוג [ מבני יפת] שעולים על ישראל כאשר ישראל שבו לארצם ולא כגון בזמן השואה שישראל לא היו הריבון אלא היו נתונים למרות " בריטניה/אנגליה.

נבואת יחזקאל הנביא

שנא': לָכֵן הִנָּבֵא בֶן-אָדָם וְאָמַרְתָּ לְגוֹג, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה', הֲלוֹא בַּיּוֹם הַהוּא בְּשֶׁבֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל לָבֶטַח תֵּדָע.[ בזמן שישראל הם הריבון על ארץ ישראל וזאת ניתן לומר רק החל משנת תש"ח מועד כינון מדינת ישראל]

. וּבָאתָ מִמְּקוֹמְךָ מִיַּרְכְּתֵי צָפוֹן, - שיבוא מכוח שם של קליפה.

אַתָּה וְעַמִּים רַבִּים אִתָּךְ,- שלא נאמר בשבעים אומות עולם אלא שנא' " ועמים רבים" והכוונה היא שהקב"ה אינו מחשיב בכלל הרשעים את כל אנשי מדינת ארה"ב או אנגליה וכו' והמדובר על הרשעים הגמורים שביניהם בסוד הגלגול אף המה.

רֹכְבֵי סוּסִים - נושאות מטוסים.

כֻּלָּם קָהָל גָּדוֹל וְחַיִל רָב.

וְעָלִיתָ עַל-עַמִּי יִשְׂרָאֵל כֶּעָנָן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ - שמטוסי נאט"ו רשיעא יכסו את עין השמים כענן ענקי בבואם על ישראל ויבואו מכיוון הים מצד מערב

, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים תִּהְיֶה, - בזמן קץ הימין.

וַהֲבִאוֹתִיךָ עַל-אַרְצִי- ארצי שארץ ישראל תהיה תחת השגחת שם הוי"ה שאומר דווקא ארצי.

לְמַעַן דַּעַת הַגּוֹיִם אֹתִי בְּהִקָּדְשִׁי בְךָ לְעֵינֵיהֶם גּוֹג. - ה' ינקם מהרשעים שבגלגולם הקודם התאכזרו לבניו בני ישראל וראיה לכך שה' אינו ממית את כל הגויים היא דבר הכתוב שאומר במפורש " למען דעת גויים ומכאן הנני דוחה את נבואות הזעם שארה"ב תשקע בים וכל העולם יאבדו בפצצות אטום והכל נוגד את השקפת תורתינו הקדושה ואלו נבואות שאינן הולמות את העם הקדוש ועדיף למשכיל שלא להחזיק בהם אלא יפה הוא להפנים את הפסוק " כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים" שישובו הגויים בתשובה ויתגיירו וכך התיקון יהיה שלם.

ותורת ישראל איננה חלילה כתורת האיסלאם שכל תכליתה שפיכות דמים והם מאמינים אף הם בקץ הימין בו יתגל משיחם הנביא " מחמד" ויעשה שפטים בכופרים אלו הנוצרים והיהודים ומעניין מה יעשה עם הבודהיסטים שכן אינם יהודים ואינם נוצרים ולפי הקוראן שלהם אין להם דין של קופים וחזירים שאחת דתם למות.

אכן לו היה מחמד נביא משכיל היה עליו ליתן פתרון סופי בקוראן גם לבעיית ההינדו או הבודהיסטים או אלו שהנם אתאיסטים.

מכאן דת האיסלאם הקוראת לשפיכות דמים של הקופים והחזירים היא תורת הארי של הנאציזם ואין ביניהם כל הבדל של ממש הנאציזם קורא להשמדת מי שאינו דומה להם וכך קורא האסלאם אין כל הבדל בין שתי הדתות הקיצוניות הללו שאינן מכבדות את חוקי האל ואת צו הצדק המוסר והמצפון.

ציטוט מהקוראן

ראה:

ישנו פרק בקוראן העוסק בוויכוח עם הנוצרים ועם היהודים" וכתוב בקוראן במפורש:

""ועשה אותם קופים וחזירים" [ הקוראן, סורת אלמאאידה (סורת השולחן), פסוק 63.]

ובמקום אחר נכתב בקוראן שהקופים והחזירים הם כופרים

ובמקום אחר בקוראן נכתב שמצווה להרוג את הכופרים.

והיהודים מכונים קופים על שום שהם דומים לישמעלים שהם העם הנבחר כביכול בינתיים.

והחזירים הם הנוצרים. שלהבדיל מהקופים ומהישמעלים שהחזיר נאסר עליהם מכונים הנוצרים חזירים על שום אכילתם את החזיר.

וכל המוסלמים הדתיים המחזיקים בדת זו וביניהם ישנם עורכי דין רופאים ורואי חשבון הנחשבים לנאורים לא ניתן ליתן בהם אמון שכן מי שמאמין בדת אכזרית זו הקוראת לשמד של מי שאיננו נמנה על מאמיניה הנו אדם בעל אופי אכזרי, בעל מוסר כפול ומכופל שהם מקבלים כספים ממדינות אירופה קרי מידי החזירים והם נהנים משלטון הקופים הדמוקרטי ומביטוח לאומי והשכלה חופש ושיוויון ולמרות זאת בליבם הם מחכים להזדמנות להשמיד את החזירים והקופים ונראה לי שהיום כל הקופים השמאלנים מתחילים להתפקח מעיוורונם שכן הפיגועים אינם פוסחים עליהם למרות שמדיניות הפיגועים מוגדרת לתוככי ירושלים וכנגד יושבי ארץ ישראל ביהודה ושומרון [ מתנחלים בלעז] שהחליפו את משמר הגבול והם כחיץ בגופם בינינו לבין שונאי ישראל הישמעלים.

אלו הערבים אותם הנני מכיר מחיי היום יום רואים על עצמם בבחינת היותם אנוסים כביכול ואולם בפועל הם כגיס חמישי ממתינים לביאת גואלם מחמד שבבואו [ מה שלא יקרה] הם יצאו לג'יאד והארץ תחפול לידיהם שלל וינחלו את בתי ישראל ואת בנות ישראל.

לא סתם קבע הקוראן שדתו של האדם מאביו ולא כדת ישראל מאימו. וזאת על מנת שהם יוכלו לקחת נשים ככל שיחפצו בכוח ועניינם זימה ותו לאו.

והייתה לי שיחה עם מוסלמי שכזה נאור לכאורה, והוא אמר לי בפירוש שרק אלהים קובע מה יהיה והם ממתינים לביאת גואלם מחמד שירד מהשמים ולפי דתם יופיע אז גם ישו נביאם של הנוצרים וגם המשיח גואלם של ישראל ומחמד הנביא שלהם ינצח את שני נביאי השקר האחרים באותות ובמופתים ואז האיסלאם ישלוט בעולם.

ועניתי לו : בינתיים אלהים קבע שאנו היהודים נשלוט בארץ ישראל אז תכבדו את החלטתו ולא תעשו פיגועים שכן ביצוע פיגוע מהווה אי השלמה עם החלטת האלהים בו הנכם מאמינים.

ובינתיים עד שיבוא הנביא שלכם מהשמים תתנהגו יפה כי אלהים החליט שהיהודים הם הריבון היום על ארץ ישראל וכשיבוא מחמד ויחסל את יתר נביאי השקר אז סימן שאלהים החליט להחליף את השלטון ואתם תשלטו ואין לי בעיה עם הרצון של אלוהים אבל עד אז תשתוק ותפסיק לבלבל במוח.

ויפה נעשה אם נצטט כעת את הכתוב בתשובה לישמעלי הנ"ל :

" כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי ה', הַאַתָּה-הוּא אֲשֶׁר-דִּבַּרְתִּי בְּיָמִים קַדְמוֹנִים בְּיַד עֲבָדַי נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל הַנִּבְּאִים בַּיָּמִים הָהֵם שָׁנִים, לְהָבִיא אֹתְךָ עֲלֵיהֶם. וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא בְּיוֹם בּוֹא גוֹג עַל-אַדְמַת יִשְׂרָאֵל, נְאֻם אֲדֹנָי ה', תַּעֲלֶה חֲמָתִי בְּאַפִּי. וּבְקִנְאָתִי, בְאֵשׁ-עֶבְרָתִי דִּבַּרְתִּי, אִם-לֹא בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה רַעַשׁ גָּדוֹל עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל.

וְרָעֲשׁוּ מִפָּנַי דְּגֵי הַיָּם וְעוֹף הַשָּׁמַיִם וְחַיַּת הַשָּׂדֶה וְכָל-הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל-הָאֲדָמָה וְכֹל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְנֶהֶרְסוּ הֶהָרִים וְנָפְלוּ הַמַּדְרֵגוֹת, וְכָל-חוֹמָה לָאָרֶץ תִּפּוֹל. וְקָרָאתִי עָלָיו לְכָל-הָרַי חֶרֶב, נְאֻם אֲדֹנָי ה', חֶרֶב אִישׁ בְּאָחִיו תִּהְיֶה. וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתּוֹ בְּדֶבֶר וּבְדָם, וְגֶשֶׁם שׁוֹטֵף וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ, אֵשׁ וְגָפְרִית אַמְטִיר עָלָיו וְעַל-אֲגַפָּיו וְעַל-עַמִּים רַבִּים אֲשֶׁר אִתּוֹ.

וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְנוֹדַעְתִּי לְעֵינֵי גּוֹיִם רַבִּים וְיָדְעוּ כִּי-אֲנִי ה''.

.וכאן חוזר עניין יציאת מצרים ששוב ה' מכה את המצרים אלו המצרים [ מלשון מיצרים] לעם הקדוש על הים אלא שהפעם יהיה זה על הים תרתי משמע שעיקר המכה תהיה ברכבי פרעה שהם מטוסים המצויים מעל הים.

כ"ק הרבי מלובביץ’ זצ"ל הסכים שמלחמת גוג ומגוג הייתה השואה והיא הייתה גוג ומגוג של עם ישראל, והסביר זאת בכך שיש בידינו מסורת מוסמכת מתלמידי הבעל-שם-טוב, שבגלל התארכותה היתרה של הגלות, כבר יצאנו ידי-חובת כל ייסוריה של אותה מלחמה. כמו כן שהשואה כללה את 'חבלי המשיח' של מלחמת גוג ומגוג, ומעתה צפוי לנו אך טוב.

השואה

ואני מאמץ את גישת כ"ק הרבי זצ"ל בבחינת מיצוי יסורי המלחמה כך לכשתגיע המלחמה האחרונה של גוג לא ימות איש מישראל ולא יהיו לנו יסורים שאלו מוצו על ידי נספי השואה ומכאן ניתן להבין את השואה שבעצם הייתה התגשמות נבואת הנביא ואכן לאחר השואה קרי מלחמת גוג ומגוג שהיא מלחמה שבין אומות העולם נבנתה ארץ ישראל.

בכל מקרה לדעתי יבוא יום שאינו רחוק בו יעלו גוג ו- מגוג על ישראל וזאת אני מבסס על יסוד חלום שחלמתי לפני שנים רבות ובחלומי ראיתי את כל אומות העולם ביניהם גם מדינות סין וכיוצ"ב עולים על ישראל מכיוון הים במטוסים, ובאוניות נושאות מטוסים והמטוסים היו לאין מספר והם כיסו את עין השמים וממש לפני כניסתם מעל אדמת ארץ ישראל מעל הים ראיתי שכל כלי המשחית של שונאי ישראל התפוצצו ובחסדי ה' נעשה הדבר כשהיו מעל הים שאם היו מעל אדמת ישראל היה נגרם לנו נזק רב וכבד ואז תתחיל הגאולה האמיתית בעזרת ה' במהרה בימינו אמן סלה.

אבל יש פעמים והחלום מביא חפצים שונים לסמל את פשרו כך שיתכן והמטוסים וכלי המשחית יהיו מחשבותיהם הרעות של אומות העולם שהקב"ה ינפץ שנא': למה רגשו גויים ולאמים יהגו ריק.[תהילים ב']

וכך ממש מתקיים הכתוב

שנא': "כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה', הֲלוֹא בַּיּוֹם הַהוּא בְּשֶׁבֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל לָבֶטַח [ שישראל יושבין בארץ ישראל והם הריבון] תֵּדָע. וּבָאתָ מִמְּקוֹמְךָ מִיַּרְכְּתֵי צָפוֹן, אַתָּה וְעַמִּים רַבִּים אִתָּךְ, רֹכְבֵי סוּסִים [ אלו נושאות מטוסים] כֻּלָּם קָהָל גָּדוֹל וְחַיִל רָב. וְעָלִיתָ עַל-עַמִּי יִשְׂרָאֵל כֶּעָנָן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ, [ אלו מטוסי האוייב שיהיו רבים כענן ענק ] בְּאַחֲרִית הַיָּמִים [ עת בוא הגאולה] תִּהְיֶה, וַהֲבִאוֹתִיךָ עַל-אַרְצִי [ שאינם באים על ירושלים אלא על ארץ ישראל] לְמַעַן דַּעַת הַגּוֹיִם אֹתִי בְּהִקָּדְשִׁי בְךָ לְעֵינֵיהֶם גּוֹג.[ שבמפלת העמים הבאים להכרית את ישראל יתקדש שם ה' ברבים]

ומכאן מובן מאליו ששם "ומגוג" הנו כינוי לא לאדם אחד אלא לכלל של עמים רבים מאומות מאומות העולם שהם כעין ממלכה מאוחדת הכוללת קבוצה קטנה מכל אומה וזהו ארגון האומות המאוחדות " האום" הם "מגוג" והנשיא שלהם הנו "גוג "

ונשיאם של מגוג חייב להיות מי שעומד בראש המדינה הכי גדולה והחזקה בעולם וכמובן שכיום היא מדינת ארה"ב והעומד בראשה הנו נשיא ארה"ב שהוא בבחינת גוג הרשע והוא גלגול סנחריב הרשע.

ראה:

האום יוצא שווה בגימ': ב"ן

מגוג יוצא שווה בגימ' : ב"ן.

מכאן יובן ש- האו"ם הנו "מגוג".

ונשאלת השאלה כיצד יתקוף האו"ם את ישראל והתשובה היא באמצעות כוחות ברית נאט"ו להם יצטרפו אומות נוספות שאינן חברות כיום בברית נאטו ואולם בשביל לעלות על ישראל בבחינת מגוג הם ישתפו פעולה וכולם יכללו יחד בבואם על הארץ הקדושה באחרית הימים.

מכאן עולה שהיום נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ הנו בבחינת גוג הרשע.

ובודאי שגוג הרשע הזה הוא גלגול של איזה רשע מיוחד שהרע לישראל בעבר וה' השיבו בגלגול להינקם הימנו באחרית הימים.

ראה:

אמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲיוֹת [ להביא בגלגול] אֶת כָּל אוֹתָם הַמְּלָכִים שֶׁהֵצִיקוּ לְיִשְׂרָאֵל וְלִירוּשָׁלַיִם, אֶת אַנְדְּרִיאָנוּס, לְלוּפִינוֹס, וּנְבוּכַדְנֶצַּר, וּלְסַנְחֵרִיב, וּלְכָל שְׁאָר מַלְכֵי הָעַמִּים שֶׁהֶחֱרִיבוּ בֵיתוֹ, וּלְהַשְׁלִיט אוֹתָם כְּבַתְּחִלָּה, וְיִתְכַּנְּסוּ עִמָּהֶם שְׁאָר הָעַמִּים. וְעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהִפָּרַע מֵהֶם בְּגָלוּי סְבִיב יְרוּשָׁלַיִם.[ לא בתוך ירושלים אלא בע"ה מעל הים בכניסה לארץ ישראל] זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְזאת תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה אֲשֶׁר יִגֹּף ה' אֶת כָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר צָבְאוּ עַל יְרוּשָׁלם. אֲשֶׁר יִצְבְּאוּ לֹא כָתוּב, אֶלָּא אֲשֶׁר צָבְאוּ.[ הכוונה על אלו שלפני אלפי שנים צבאו על ירושלים שיחזרו בגלגול באחרית הימים] אָז כָּתוּב וּבְרֹב גְּאוֹנְךְ תַּהֲרֹס קָמֶיךְ.

וְזֶה לִזְמַן שֶׁיָּבֹא הַמָּשִׁיחַ כָּתוּב, וְשִׁירָה זוֹ הִיא שִׁירַת הָעוֹלָמִים. וּבְרוּחַ אַפֶּיךְ נֶעֶרְמוּ מַיִם - בְּאוֹתוֹ זְמַן. וּמִשּׁוּם כָּךְ יֵשׁ בְּאוֹתוֹ זְמַן, וְלִזְמַנּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וְלִזְמַן גּוֹג וּמָגוֹג. נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד - לִזְמַן שֶׁל עוֹלָם הַבָּא, שֶׁהִיא חֶדְוַת כָּל הָעוֹלָמוֹת. אָמַר אוֹיֵב אֶרְדּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל. אָמַר אוֹיֵב - זֶה אוֹתוֹ מְמֻנֶּה גָּדוֹל עַל הַמִּצְרִים, בְּשָׁעָה שֶׁנִּתָּן לוֹ שִׁלְטוֹן עַל יִשְׂרָאֵל, חָשַׁב שֶׁיַּשְׁמִיד אוֹתָם תַּחַת שִׁלְטוֹנוֹ, אֶלָּא שֶׁזָּכַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָרֵי הָעוֹלָם [ האבות הקדושים המכונים הרים] שֶׁהָיוּ מְגִנִּים עֲלֵיהֶם. וְאַל תֹּאמַר זֶה לְבַדּוֹ, [ לא רק האויב הזה לבדו] אֶלָּא כָּל אוֹתָם גְּדוֹלִים שֶׁמְּמֻנִּים עַל עַמִּים עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. וּכְשֶׁנִּתְּנָה לָהֶם רְשׁוּת וְשִׁלְטוֹן עַל יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּם רוֹצִים לְהַשְׁמִיד אֶת יִשְׂרָאֵל תַּחְתֵּיהֶם.

ומכאן מצינו ארבע רשעים ידועים שיבואו בגלגול לזמן זה הוא מועד אחרית הימים, ואלו הם:

אַנְדְּרִיאָנוּסְ

ללוּפִינוֹס, [ר"מ ברית המועצות - פוטין ]

ונְבוּכַדְנֶצַּר,

ולְסַנְחֵרִיב.

מכאן נבחון את שמות הרשעים הנ"ל, להלן:

ונשאל מי הם ארבע המעצמות הגדולות בעולם?

והתשובה היא שודאי ישנן שתי מדינות שהן מעצמות גדולות והן:

ארה"ב וברית המועצות.

נשיא ארה"ב היום הוא: דונאלד טראמפ

"דונאלד" יצא בגימ' שווה מניין: "המן"

"טראמפ" יצא בגימ' שווה מניין: "סנחריב"

"דונאלד טראמפ" יצא בגימ' שווה מניין: " משיח בן דוד" ונראה לי שבימיו יבוא הגואל.

ללופי-נוס הרשע

שמו של ראש ממשלת רוסיה בהיגוי הנכון אינו פוטין אלא הנו "פוטאין" .ויוצא שווה כמניין "ללופי" חסר נוס.

ויובהר שהמילה נוס איננה חלק מהשם אלא היא נפרדת ומצורפת לשם כשם תואר שם המעיד על גדולתו של אותו רשע.

כך שהשם המקורי הנו "ללופי" ומכאן ניתן להקיש על זהות ראש ממשלת רוסיה הרשע בהווה והרשע בעבר כמי שהנו ללופינוס הרשע.

והנה "גוג" יצא בגימ' שווה מניין: "דוב". סמל של מדינת רוסיה.

"מגוג" יצא בגימ' שווה מניין: "כלב"

המשיח יהיה עני מאוד , עני מרוד שלא יהיו לו בגדים ולא יהיה לו אוכל שנא' "והוא עני" ואיש לא יעזור לו שכן איש לא יהיה ראוי לעזור לו, וישאר עני עד עת בוא הקץ ותחילת הגאולה תהה בגאולת משיח עצמו שברגע שנחה עליו רוח ה' הוא נגאל מיסוריו ומנגעיו ואז איננו מחכה וגואל את ישראל וגאולת ישראל יתכן ותבוא כך או כך אולם הבטחה לנו שמשיח יתגלה ברגע בוא גוג ומגוג יעלו על ישראל וחלק קשה זה של נבואת יחזקאל אם יתגשם אז זכינו שכן אם החלק הרע שבנבואה מתגשם על אחת כמה וכמה שהחלק הטוב של הנבואה יתגשם.

וישנם כל מיני בעלי רעיונות הסוברים על עצמם שהם משיח או סוברים זאת על מאן דהוא שהוא משיח והם פתיים שכן איש מבעלי החזיונות הללו אינו עני מרוד שכן עני מרוד אין לו רעיונות שכאלו ומוחו עסוק בלחפש מזון לו ולילדיו.

וכל הפתיים הסוברים שמאן דהוא הנו משיח אז אותו אחד שהם סוברים עליו אינו עני מרוד כגון משיח ואם יבדקו זאת יגלו שיש לאותו האחד מזון בביתו ויש לו בגדים ונעלים ורכוש.

משיח האמיתי הנו עני מרוד אדם שבור ורצוץ, בעל נגעים בגופו כמצוין במאמר על ר' יהודע בן לוי [ שהוא גלגול קהת] וכגון יעקב אבינו שנא' ותקע כף ירך יעקב, והוא עם תחבושת על גופו מחמת הכאבים , והוא מנודה ואיש אינו רוצה בחברתו ולמרות כל זאת איש לא ידע על כך שהוא עני והבריות יסברו שהוא עשיר ובעל ממון כך שאיש לא יכול לדעת ולא ידע לעולם מי הוא משיח אלא רק כשיתגלה " יצא המרצע מהשק" ומובן שלא איש מהמקובלים יכול היה לדעת מי הוא משיח ואיש מהם לא ידע וגם לא הרב כדורי זצ"ל ידע ולא הרבי מלובביץ' זצ"ל ידע ולא הרב מרדכי אליהו ידע זצ"ל ולא הרב עובד-יה יוסף זצ"ל ידע, ולא הבאבא סאלי זצ"ל ידע וכל אלו הרבנים שמניתי בטח פגשו אותו ואולם מובן מאליו שלא ידעו מיהו ומהו.

וכל אלו המקובלים של היום אינם יודעים ואם מאן דהוא יחשוד במשיח האמיתי שהוא זה המשיח אז אותו חשדן לא ירצה להאמין שהוא זה המשיח שכן לכל אחד יש איזה רעיון חלמאי מי הוא המשיח ואיך יראה וכיוצ"ב כך שגם אם יש מי שזוכה ליתן למשיח שלום אז שלום זה מוגבל יהיה בזמן קצר מאוד ומיד לאחר מכן אותו אדם יחשוב על עצמו שהוא היה טיפש לחשוב שהאיש ההוא נדמה היה לו שהוא המשיח האמיתי.

ואומרים ש"יונה בן אמיתי" הנו משיח בן יוסף ומשיח בן אפרים והדבר נכון בכל מיני בחינות שונות ומגוונות ואעמוד כרגע על שתי בחינות עיקריות.

הבחינה הראשונה

כמובא בדברי הרמ"ע בספרו "יונת אלם" שיונה הנביא לא רצה להזהיר את אנשי ננווה בכדי להביא את הקץ [ שתבוא מלחמת גוג ומגוג] ולעומת זאת טרם הגיע המועד הראוי לכך.

וכך בעניינו של משיח שבתחילה נוהג כגון יונה הנביא ואולם באין מנוס לאחר שהדג בולע אותו קרי הוא נופל בעניות קשה אין מנוס מלפניו אלא להסכים לתיקון ולסתום את פיו ממש כגון יונה.

מכאן יובן המאמר "אמר ר' חנינא " אין בן דוד בא אלא עד שיבקשו דג לחולה ולא ימצא.

קרי: הדג הוא רמז ללויתן או הדג שבעניין יונה והחולה הנו עם ישראל שחייבים לעשות התעוררות למען ביאת וגילוי הגואל צדק.

" ולא ימצא" שלא ימצאו זכויות להביא את הדג שיכפה על משיח כגון יונה להשלים את התיקון להציל את ישראל מהגזירות הקשות. והיום הימים מאוד קשים אנו לאחר מבצע צוק איתן וכל יום מחבלים ומרצחים פוגעים בעם הקדוש בשווקים וברחובות ללא הבחנה בין נשים זקנים וטף.

ראה:

ומצינו: שכתוב בפ' תרומת הדשן ..............ויק"ר דוקא אל בלעם דוקא בסוד מילוי ק"ר ומילוי בלעם והנה קרקר בא"ת ב"ש הוא ד"ג ד"ג כמנין דוד וזהו שארז"ל אין בן דוד בא עד שיתבקש דג לחולה ולא ימצא, והכוונה שלא ימצא מי שיעשה יחוד יסוד עם מל' כי דג הוא בחי' מל' בסוד דג דג הנ"ל לחולה ע"ה גימ' יסוד וזהו לא ימצא ע"ה גימט' כמנין בלע"ם ר"ל שתהי' יחוד מל' שהוא בחי' דג עם יסוד שגימט' כמנין לחולה ולא יהי' כמו אצל בלעם בחי' קר כמ"ש ויק"ר שהוא קרירות בסוד סירס את הזכר כמ"ש בזהר אל אחר אסתרס בסוד וקרקר כל בני שת כי שת בלשון תרגום הוא שש וגם שת הוא בחי' יסוד כמ"ש חשופי שי"ת ובקליפה הוא קר שאין בהם זיווג, אבל בקדושה הוא בחי' דג לשון ריבוי כמ"ש וידגו לרוב בקרב הארץ לרוב גימט' רחל ורומז כי רחל עליונה נק' דג כנ"ל, ולפי"ז יהי' פי' מארז"ל כך אין בן דוד בא עד שיתבקש דג שהוא בחי' מל' לחולה שהוא בחי' יסוד ולא ימצא ר"ל ולא יהי' כמו אצל בלעם שגימט' ימצא ע"ה שנא' אצלו ויקר בסוד וק"ר ק"ר כל בני שת רק אדרבה שיתהפך קר הנ"ל לבחי' דג כמ"ש וידגו לרוב כנ"ל, ומה שקרא למשיח ב"ן דו"ד דהנה ידוע שמשיח הוא בן מל' והמל' נק' אדני וזהו ב"ן דו"ד גימט' כמנין אדני ע"ה ור"ל שאין בן דוד שהוא בחי' מל' בא מעצמה מצד העלאת מ"ן דמל' רק אחר שיתבקש ד"ג מצד אתערותא דלעילא כמ"ש וירא כי איש כו' ותושע לו ימינו בלי העלאת מ"ן וד"ל. ואם שגיתי אתי תלין.[ המחבר: ואין שגיאה בדבר ודברי אלוקים חיים]

יונה בן אמיתי משיח בן אפרים

סוד אליהו ופנחס

לעניין שני המרגלים ששלח יהושע לתור את יריחו. אומר הרד"ק: נאמר:" ותצפנו" - בדרש את כלב לבדו, ופנחס לא ראוהו כי היה מלאך. (יהושע ב ד]

אומר החסד לאברהם

. ודע כי פנחס בא מב' ניצוצות א' משורש יוסף שפטפט ביצרו, וניצוץ ב' מיתרו שפיטם עגלים. והסוד כי להיות יוסף סוד היסוד אשר כל הנשמות והחסדים והגבורות מתערבים ובאים שם, לכן יש מציאות להתערב משורש אחר עם השורש של יוסף ואין תמיה בזה. ודע כי חלק יתרו היה מחלק נפש פנימי דאצילות הרי שהיה פנחס כלול משניהם. והנה אח"כ כאשר מתו נדב ואביהו בסיבת החטא אז נתעברו בפנחס מחמת אותו החלק שלו שהיה מיתרו שהוא קין

:

ודע כי הנשמה הבאה מעת ההולדה אף על פי שתהיה מעורבת יחד מכמה ניצוצים, כמו זו של פנחס שבאה מבנות פוטיאל מב' טיפות, כי פוטיאל לשון טיפין ולא הוצרכה למי שמחבר אותם יחד, אך הנשמה הבאה אחר הלידה כמו נשמת נדב ואביהו שבאו בפנחס אחר שנולד, הנה אלו צריכים נשמה אחרת שתבא מלמעלה שיחברם יחד ולא תהיה אותו הנשמה מגולגלת רק ביאה הראשונה שתבא לעולם, וזו הנשמה נקראת אליהו התשבי מתושבי גלעד, והיא משורש גד, וזו באה מחדש לחבר את נשמת נדב ואביהו עם פנחס. ודע כי לחבר ג"כ זו הנשמה החדשה עם אותם הנשמות הישנות, באה נשמה אחרת חדשה והיא משורש בנימין, וזה שאמר אליהו אני מבני בניה של רחל, הרי כאן ד' נשמות, א' פנחס עצמו, ב' נדב ואביהו, ג' אליהו התשבי, ד' אליהו משבט בנימין, וז"ס אליהו בארבע, ואף על פי שהם כלולות מהאחרות כי פנחס כלול מב' טיפין כנזכר, וכן של נדב ואביהו תרי פלגא דגופא, אין אנו קוראים אלא הכללות מה שהיה נקרא נשמה אחת:

ודע כי כאשר חטא אליהו כשלא רצה לילך אצל יפתח להתיר לו נדר בתו כמ"ש רבותינו ז"ל, אז נסתלקו ממנו נדב ואביהו ולא נשאר לו רק טיפת יוסף לבדו, וטפת יתרו יצא ממנו, ולהיות כי היא עיקר החטא כי הלא נדב ואביהו היו מושאלים שם כנזכר, וכן ב' מציאיות של אליהו משבט גד ומבנימין ג"כ היו מושאלים שם, גם טיפת יוסף היתה יותר רחוקה מחטא מטיפת יתרו, כי היא טיפת קין שהיתה ביתרו שהיה מפטם עגלים לע"ז ומצדו עיקר החטא, וכאשר נסתלקה נפש טיפת יתרו שהיתה בו עיקרית נתגלגלה ביחיאל בית האלי. ודע כי כאשר נפלו כל העם על פניהם ואמרו י"י הוא האלהים, אז נמחל עון נדב ואביהו ונתקנו ונסתלק להם ונפרדו בבריחתו אל המערה:

ודע כי נשמת אליהו התשבי כאשר עלתה לשמים ושוב לא ירדה, והיא שהיה משבט גד, ונשמת נדב ואביהו נמסרו לאלישע, ונשמת של חלק אליהו מבנימין הוא שנתחבר אחר כך עם אליהו התשבי של מעלה, וזהו אליהו דבנימין העולה ויורד ומדבר עם החכמים ועושה הנסים. ודע כי אותו הטיפה של יתרו שנתנה ליחיאל ומת אחר כך, ואחר כך נטלה אליהו עמו ואותו הטיפה של יוסף כנ"ל היא אשר נתנה אליהו ליונה בן אמיתי, והוא עתיד להיות משיח בן אפרים ב"ב. וזמש"ל. מהרי"א זלה"ה [מעין ד - נהר נו]

הבחינה השנייה

המחבר:

המשיח הנו כגון יונה שנמצא בגלות שנא' : " וְלֹא מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָהּ וַתָּשָׁב אֵלָיו אֶל הַתֵּבָה כִּי מַיִם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיִּקָּחֶהָ וַיָּבֵא אֹתָהּ אֵלָיו אֶל הַתֵּבָה. [ בראשית ח ט']

אם כן מצינו ששמו של משיח הנו בבחינת " יונה" והוא בבחינת " יונת אלם" שנא' " לַמְנַצֵּחַ עַל יוֹנַת אֵלֶם רְחֹקִים לְדָוִד מִכְתָּם בֶּאֱחֹז אֹתוֹ פְלִשְׁתִּים בְּגַת [ תהילים נו א'] שפיו סתום כאילם ואינו מלין על גורלו בפני שמייא ומקבל עליו את הדין.

ומשיח הנו "בן" שנא' " בני אתה אני היום ילדתיך"[ תהילים ב']

ועוד. משיח מצוי בשלב מסוים תחת השגחת שם קדוש המכונה שם ב"ן.

ישנם ארבעה צירופים של שם הוי"ה ואחד מהצירופים הנו שם ב"ן והכוונה שהאותיות של שם הוי"ה בבחינת שם ב"ן יצאו בגימ' במנין בן.

שם ב"ן: נוצר משם הוי"ה במילוי ההי"ן .

מילוי ההי"ן : הכוונה שניתן לכתוב את האות ה' של שם הוי"ה : " ה"א" שהוא במילוי אלפין [ בסיומות האות א'] ואפשר לכתבו כך : " ה"ה" שהוא במילוי ההי"ן. [ בסיומות האות ה']

והוא כזה: יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה, והוא הנמוך יותר מבין ארבעת צירופי שם הוי"ה.

"אמיתי" אלו אותיות אמת שבמשיח שוכנת האמת ויכול להכירו רק מי שהנו איש אמיתי איש אמת ואין בנמצא היום אנשי אמת שכן היום מעניין את כל הבריות הכסף והוא בבחינת עבודה זרה פועל יוצא שהחטא היום הנו בעבודה זרה ויש לתקנו בסוד פתוח תפתח ידן לאחיך האביון ואסביר:

משיח הנו עני מאוד ואנו איננו יודעים מי הוא ומכאן חלה עלינו כיום חובת הצדקה ביתר שאת שמה העני שלפנינו הנו המשיח ובמקום לזעוק ביערות ובשווקים רוצים משיח יש לזעוק על מצוות הצדקה שינם כיום ילדים ההולכים לישון ללא אוכל והם ללא חשמל ונזרקים מבית לבית.רח"ל.

ויובהר שמשיח לא ישב על הרצפה, ולא יפשוט ידו שכן הוא מצוי בבחינת עלמין דלא אתגליין והנו צדיק נסתר אשר על כן לעולם לא נדע מי הוא ולא נוכל לסייע בעדו אלא חלה עלינו חובת סיוע לכל עני באשר הוא גם לעני הפושט את ידו שכן בחסד שאנו נקיים עם עני שאינו המשיח אנו מחזקים את המשיח עצמו והוא זוכה לקבל חיוניות בבחינת " טל עליון" והוא אינו מת אלא נמשכת לו חיות המאפשרת לו להשלים את התיקון.

ויובהר שאין כאן רעיון של החסיד השוטה שיחלק ממונו ויוותר עני בעצמו אלא כל אחד כפי יכולתו וחלה עלינו חובת צדקה לסייע לכל אדם בכגון מי שאין לו חשמל או אין לו מים או אין לו אוכל או אין לו קורת גג ודי באדם אחד חסיד שיפנה למכריו לסייע לעני וכל אחד יתרום מעט וכך נחיש את בוא הגאולה בבחינת ענני כבוד ולא על דרך הדין הקשה.

וכיום כל הגמחי"ם של המזון הנם בעבור אנשי שלומנו [ שנא' "מוסר שלומנו עליו"] ואינם פתוחים לכלל הציבור ואם יבוא משיח לקחת מזון אז הוא יידחה מאחר והוא איננו מצוי ברשימת הגמ"ח המיועדת לעניים.

אמר ר’ שמעון בן פזי:

באותה השעה מגביה הקב"ה למשיח עד השמים, ופורש עליו מזיו כבודו, מפני אומות העולם, מפני פרסיים הרשעים. - המחבר: ואין הכוונה למדינת איראן כלל וכלל אלא לרשיעי ישראל ועוונות ישראל המכונים " פרסים " מלשון " פיות ארסים" קרי מפני לשון הרע שהוא כארס הנחש ארסי הנכנס בלב האנשים שמשיח סובל מהוצאת דיבתו רעה על ידי הבריות מבני ישראל ..

אומר לו: אפרים משיח צדקי, הוי דיין על אלו ועשה בהם מה שנפשך חפצה, שאלמלא רחמי שגברו עליך כבר אבדוך מן העולם ברגע אחד, שנאמר: הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ רַחֵם אֲ‍רַחֲמֶנּוּ נְאֻם יְהוָה.[ ירמיהו לא' יט']

למה "רחם ארחמנו"- פעמים? :

- "אלא "רחם" בשעה שהיה חבוש בבית האסורים, שבכל יום ויום היו מחרקין שיניהם, ומרמזים בעיניהם, ומנענעין בראשיהם, ומפטירין בשפתותיהם, שנאמר: "כל רואי ילעיגו לי, יפטירו בשפה, יניעו ראש וגו'

[ המשך מאמר בן פזי]"ארחמנו "

בשעה שהוא יוצא מבית האסורים שלא מלכות אחד ושתי מלכויות באים עליו, אלא מאה וארבעים מלכויות מקיפין אותו.

ונשאלת השאלה: כיצד מאה וארבעים מלכויות? הרי ישנן רק שבעים מלכויות בעולם.

"דרוש רחם ארחמנו"

המחבר:

"רחם"

ביאור: אלו הקליפות חורקות שיניהם ומרמזות בעיניהם וכו'.

ויובהר שאין הכוונה לבית אסורים של ממש שהוא בית סוהר לסבור חלילה שכביכול המשיח היה עבריין מורשע שישב בכלא אלא מאי ? שנשמת משיח כלואה בגוף של אדם המהווה בית אסורים לנשמתו הכלואה בגוף העשוי בשר ודם.

עוד. " רחם" האותיות הסמוכות למילה רחם יצאו " שטן". רש חט מנ . שה' מציל למשיח מידי השטן. שנא' ויאמר ה' אל השטן יגער ה' בך השטן"

מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ

ומצינו בזהר ח"ג רלד, ב': שישנם מלאכים המכונים " מעיים" כגון איצטומכא ומכאן יובן כי "מעי" אלו מלאכי קרי מלאכי השרת מבקשים רחמים על משיח.

"ארחמנו "

"בשעה שהוא יוצא מבית האסורים שלא מלכות אחד ושתי מלכויות באים עליו, אלא מאה וארבעים מלכויות מקיפין אותו."

המחבר: ולמה מאה וארבעים אומין/מלכויות שעה שישנם שבעים אומות עולם אלא שיבואו אומות העולם בבחינת גוג ומגוג פעמיים על בני ישראל. האחת באו בשואה היא מלחמת העולם השנייה והיא בבחינת " רחם" השנייה עתידית באחרית הימים בבחינת " ארחמנו"

אפרים משיח צדקי

משיח: יצא שווה מנין נח"ש והדבר מרמז על בחינת זה לעומת זה ברא אלוקים שתפקידו של המשיח להלחם בנחש הקדמוני שהנו נחש מצד הס"א ואילו משיח הנו בבחינת נחש מצד הקדושה.

דרוש הנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ

שנא' "הנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ, צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא; עָנִי וְרֹכֵב עַל-חֲמוֹר, וְעַל-עַיִר בֶּן-אֲתֹנוֹת"

לכאורה די לומר שרוכב על חמור ולמה מוסיף הכתוב ועל עיר וכו? וחפשתי אצל כל מיני מפרשים ולא מציתי כל פירוש מניח את הדעת.

ואבאר : "אתנות" אלו אותיות : "תאנות" כגון פרי התאנה ולא אתונות שהן נקבת החמור.

.ולמה תאנות ? שתאנים דרכן להימכר בשווקים כעגולי דבלה שמשחילים אותן על חוט אחת על אחת על אחת וכו' . כך כוונת הכתוב שבמהלך הגלות צברו ישראל תאנים אלו תלמידי חכמים וצדיקים שזכויותים צורפו ביחד ומכוחם נוצר אותו "עיר " בן אתתונות/בן תאנות.

ונא' "עיר בן".ויוצא אותיות " ערבין" שכל ישראל ערבין זה לזה.

מכאן נבאר הפסוק כך: כל ישראל ערבין זה לזה ומכוח אותה ערבות הדדית ה' מצרף את הזכויות והמצוות של ישראל [ שנא' " שימה דמעתי בנאדך הלא בספרתך - תהלים נ״ו׳ מ׳ .[ לגאול את כל ישראל גם אלו הנדחים שנא' "  לְבִלְתִּי יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח" [שמואל ב' יד']

מכאן עולה סיבת אריכות הגלות שתכליתה לגאול כמה שיותר מבני ישראל גם את הרחוקים.

ואין זה דבר פשוט כלל וכלל שכן לצורך תיקונים אלו נדרש משיח לרדת לבור הקליפות למעמקים ותהומות קשים מאוד ולהעלות משם את הנדחים ועל כך שנא' : " ממעמקים קראתי יה".

ויש פעמים שמשיח אינו מצליח להעלות את אותם נדחים הנאחזים בו להעלותם מבור הקליפות ואז נא': " ויעלני מבור שאון מטיט היון" שה' מציל למשיח מבור הקליפות.

עָנִי וְרֹכֵב עַל-חֲמוֹר

בידוע שהופעת משיח כעני תהיה בדור חייב והופעתו בבחינת "עיר בן אתנות" תהיה בדור זכאי שאותו עיר בבחינת "עיר ונחית קדיש" והמילה "עיר" היא בחינת מלאך. שמשיח יבוא בלבוש רוחני ללא צורך בלבוש גשמי.

עוד. והנה: עני הכוונה מלשון "ענני" קרי עננים אלו ענני כבוד שיכול ויבוא משיח על ענני כבוד או שיבוא וירכב על חמור שהיא הופעה פחותה משל ענני הכבוד. מכאן שאם הדור זכאי יבוא משיח רכוב על ענני כבוד ואם אינו זכאי גם יגאל עם ישראל אבל בבחינה נמוכה בדרך שהיא כגון חמור שהיא חומרית דהיינו גשמית .

הכל סוד כמוס ואפילו הוא עצמו המשיח האמיתי מחמת ענוותנותו הפנימית לא יידע שהוא הגואל ממש כגון משה רבנו ע"ה שלא חלם שהוא יהיה גואלם של ישראל וזאת מחמת ענוותנותו והוא משה הגואל הראשון וגם הגואל האחרון .

מאמר משיח צדקנו מספר ההיכלות

המחבר: כל הדרוש בספר ההיכלות נכתב על דרך הסוד, ואין פשוטם כמשמעותם

פרק לב אות ה ה. ואומר לי מי אתה אדנ"י ויאמר אלי אני מטטרו"ן שר צבא ה' וישם שמי כשמו ויראני איש כתינוק יפה ומיופה ויאמר אלי מטטרו"ן זהו משיח ה' וזה נולד לבית דוד ויצפנהו ה' להיות נגיד על ישראל וזהו מנחם בן עמיאל וזהו נולד בבית נבוכדנצר וישאהו רוח וישימהו בננוה עיר הדמים [ המחבר: "ננוה עיר הדמים" יצא בגימ' "גוף ונשמה"] היא רומי עד עת קץ

המחבר: :

פרק לג אות א א ואשאל מה אותות שיעשה מנחם בן עמיאל [ המחבר: מנחם יצא בגימ' "צמח" ולגבי שם עמיאל יודע ולא אכתוב] ויאמר אלי מטטרו"ן ומיכאל שנה קודם שבוע אחת משגר הקדוש ברוך הוא שליח לישראל בבטח בשלוה בדיצה בעליצה ובעליזה הוא דור עני שאין לו זכות אלא עומדין ומתריזין כנגדם ומבזין אותם בשוקים וברחובות שקורין לסטים ומשומדים ואומרים עליו דברים שאין האוזן יכולה לשמוע [ המחבר: ממש כמו בדור העני הזה]

פרק לג אות ב ב באותו שעה אמר כך הקדוש ברוך הוא עדין לא שעבדו שעבודין הן מבקשין יותר מיד הקדוש ברוך הוא כועס וחובש למשיח שמנה שנים מצומצמות כנגד שמונת ימי מילה מה תנוק זה שמונה ימים שלא נימול אינו ראוי לבא בקהל אף אותם שנים שמשיח נחבש הקדוש ברוך הוא מסתיר פניו ממנו [ המחבר: שמונה מלשון שממון שה' מסתיר פניו משיח בחינת היעדר השגחה ישירה]:

פרק לג אות ג ג שוב נותן הקדוש ברוך הוא פתחון פה לישראל עליו ביותר ואומר זה לזה תדעו שאותו אדם תועה היה והיה מרעה את ישראל כלום חבש פרעה את משה ששליח זה חבשוהו:

פרק לג אות ד ד בשנה הראשונה שהוא נחבש היו מכריזין עליו בכל עיירות ישראל ומתכנסין עליו גבורי תורה וגבורי פרנסה וקושרין עליו קנונטיא ומחבלין עליו את מראהו שנאמר (ישעיה נב יד) כן משחת מאיש מראהו ואין רבים עליו אלא ישני עפר שנאמר (דניאל יב ב) ורבים מישני עפר יקיצו והיו מתי עולם אומרים זה לזה שמא עבר סברנו ובטל יוצא בת קול ואומר אל תראו ובזכותו אתם עומדים [ המחבר: אלו מתי עולם בעלי תשובה שהיו רשעים " ורשע חשוב כמת" ומשחזרו בתשובה" כאילו הקיצו ממיתתם]:

פרק לג אות ה ה ובאותן שנים שנחבש נאספין גבורי תורה שבעיר ובטלים אנשי אמונה ופוסקין מעיירות חכמה ועומד דור ריקן ולא ראשי ישיבות להגן לכם ולא רעים נאמנים וחסידים לבטל הגזרה וננעלים שחקים ונסגרים שערי פרנסה כל אלו שבע שנים אבל שנה האחרונה שהמשיח יוצא מבית האסורין דור הולך ונופל בקבר בחייו מפני גזרות שנגזרו עליהם והרבה מתים בלא שנותם בשעבוד:

פרק לד אות א א גזירה ראשונה זו עקירת הרים מי שיש לו בן הבן כופר באביו מי שיש לו שדה כופר בה גזירה הראשונה זו אדום הרשעה שהיא עתידה למלוך על ישראל תשעה חדשים שנאמר (שמואל א ג ד) נשבעתי לבית עלי מלמד שנשבע הקדוש ברוך הוא שתמלוך אדום הרשעה בקץ האחרון מכיפה לכיפה וצריך אתה ללמד מה היא גזרתם כופלין אם על גבורי תורה על אחד עשר כל מי שנותן עשרה דנרי כסף מבקשין ממנו עשרה דנרי זהב וכל מי שאין לו חותכין מבשרו עשרה דנרי בשר וגוזרין שלא ימלו את בניהם ושלא ישמרו את הנדה והמזכיר שמו של הקדוש ברוך הוא חותכין את ראשו:

פרק לד אות ב ב גזירה שלישית או כיון איספוד שאינם צריכים לעשות מלחמה אלא ממראיהן הכל מתים שבעה עינים יש להם שתים ככל אדם ואחד בראשו ואחד בפדחתו ואחד בין כתיפיו ואחד בלבו ואחד בטבורו שנאמר (זכריה ג ט) כי הנה האבן אשר נתתי לפני יהושע על אבן אחת שבעה עינים [ המחבר: " שבעה עינים" יצא בגימ' " ספר הזהר"] באותו שעה צועקים ישראל ואומרים בקול אחד אשרי מי שלא נברא אשרי דורות הראשונים שלא ראו כזאת וכל כך למה בשביל גבורי תורה שלא האמינו מתחילה ולא זכרו ה':

פרק לד אות ג ג גזירה הראשונה מכל הגזרות זו מלכות גוג ומגוג שכל תורה ומצות אינו מבקשים אלא לאותו שעה שכל אחד ואחד מישראל נשלטין בו חמש מאות ושמונה עשר אלף שנה שנאמר (תהלים ב ב) יתיצבו מלכי ארץ בגימטריא הכי הוי:

פרק לד אות ד ד ואף הקדוש ברוך הוא אינו שו"ק ממקומו באותה שעה מקיפין את העולם מארבע רוחותיו וכל אחד ואחד מישראל אין לו לברוח שנאמר (שם קלט ח) אנה אלך מרוחך זהו שאמרו אוי לדור שמשיח נגלה בו:

פרק לד אות ה ה ועומד הקדוש ברוך הוא להוציא המשיח הוא בעצמו מבית האסורין שנאמר (חבקוק ג יג) יצאת לישע עמך וכתיב (קהלת ד יד) מבית אסורים יצא למלוך אלא כיון שיצא מבית האסורים ומסתכל בכל החיילות שנאספו עליו היה מזדעזע ואומר מי יוכל לעמוד בכל החיילות האלו באותו שעה מכניס חיילות מישראל ובא לבבל ומבקש רחמים וכל ישראל מבזין חברין חוזרין ממנו ואומרים הוי שנחבש שמנה שנים בבית האסורין הוא אומר שליח אני ועכשיו כשהוציאוהו מבית האסורין עומד ומבקש רחמים באותו בזיון שמבזין אותו הקדוש ברוך הוא עונה אותו שנאמר (תהלים כ ז) ידעתי כי הושיע ה' משיחו והכל נופלים תחתיו שנאמר (שם ט) המה כרעו ונפלו:

פרק לה אות א א ואחר כך הקדוש ברוך הוא מושיבו בחיקו ומחבקהו ומנשקהו ומכהין זיוו מכיפה לכיפה וגבורי תורה כלו ישראל אומרים זה לזה כמה תעינו סבלי עונינו ואני לא ידענו שנאמר (ישעיה נג ו) כלנו כצאן תעינו ואחר כך מנחמו לו ולאבליו שנאמר (נז יח) דרכיו ראיתי וארפאהו ולקרא שנת רצון לה' ועל ידי זכריה נאמר (זכריה יד א) הנה יום בא לה':

פרק לה אות ב ב דבר אחר הנה יום בא כנגד מי אמרו לא אמרו אלא כנגד אותו שבוע שהמשיח בא בו שהוא מוטמן ובא כל אותן הדורות ונפלה עליהם תרדמה ושנתקע מהם משיח וכשהקדוש ברוך הוא רוצה בו מרעיש ארבע פנות העולם ובא ומבטיח את ישראל ואומר להם כבר גאלה ומתקבצים אנשים ונשים וטף ומבקשים רחמים גדולים שנאמר (ישעיה נד ז) ברגע קטן עזבתיך:

פרק לה אות ג ג וחוזרין בתשובה באותו שעה ש"ש רבוא מישראל ומקבצים כל אומות העולם ומבקשים לחזור בתשובה כשרואין את ישראל שהם הולכים לבתי כנסיות ובתי מדרשות ומבקשים רחמים בקול רם ורואין כמי שאינם רואים ולא שומעים יראו גוים ויבשו (מיכה ז טז):

פרק לה אות ד ד יושבין ודואגין ואומרין ודאי יש גאולה לישראל ואנו הלעגנו עליהם שנאמר (שם שם יז) ילחכו עפר כנחש וכו' ראוי למקרא לומר יצאו ממנו מה תלמוד לומר ממש הם מתיראין מקולו של משיח באותו שעה ששומעין קולו כשהוא עומד בגלגל המרכבה של הקדוש ברוך הוא אומרים העולם חס ושלום שזה ילוד אשה שאינו מכשיל בקולו:

פרק לה אות ה ה וחוזרין אומות העולם בתשובה מיד עומד שרו של משיח משתבח לפני הקדוש ברוך הוא ואומר לפניו רבונו של עולם אם יש לך יסורין גדולים מאלו יסרני ואחד מאומות העולם לא יראו ולא יתענגו מהטובה הצפונה לישראל אמר לו הקדוש ברוך הוא אפרים משיח צדקי גם אני כך רוצה לעשות אלא חסתי על כבודך מיד נוטל הקדוש ברוך הוא שני קולרין של ברזל ומניחן על כתפו של משיח ואומר לו אחד לעון דורך ואחד של אומות העולם באותו שעה חוזרין ישראל לדעת אחרת ומבזין למשיח ואומרים אוי לנו שתעינו אחר משוגע זה אמר להם הקדוש ברוך הוא משוגע אתם קורין אותו עכשיו תראו את האור שלו שהיא מהלכת סביבותיו שנאמר (תהלים נ ג) וסביביו נשערה מאד וכל שהאמין בו אינו נמחק מספר החיים שנאמר (דניאל יב א) ובעת ההיא ימלט עמך:

פרק לו אות א א בשנה האחרונה יסורין קשין וגזרות רבות ושעבוד הכבד וחלאים רבים והעולם משתנה וטעם הכל נתן והיו ביוקר וליוצא ולבא אין שלום (זכריה ח י) ובעלי אמנה נאספין ומיד משיח נגלה:

פרק לו אות ב ב ובשעה שהמשיח יעלה מבית האסורין מתעסק על אומות העולם לכל עם ואומרים לו מפני מה אתה רוצה לעקור שבעים אומות מפני אומה אחת כל רעות שיש בעמנו יש בעמך גנבים יש בעמנו גנבים יש בעמך שופכי דמים יש בעמנו שופכי דמים יש בעמך מגלה עריות יש בעמנו מגלה עריות יש בעמך:

פרק לו אות ג ג באותו שעה משתתק ואין לו תשובה למשיח ואפילו מיכאל שר הגדול משתתק ואין לו תשובה שנאמר (איוב לב יז) הוחלתי כי לא ידברו מיד מתגלגלין רחמיו של הקדוש ברוך הוא על משיח ועונה אותו ביום צרה אמר להם שוטים שבעולם אחר בני מהרהרין אתם כלום יש בכם קורין קריאת שמע שחרית כבני? על אותו שעה אומר (ישעיה נז יב) אני אגיד צדקתך אל תקרי מעשיך אלא אותן מעשיך:

פרק לו אות ד ד מי שמע כזאת מי ראה כאלה וכו' בתחילה היה דעתו של הקדוש ברוך הוא להתעות את ישראל במדבר ששה חדשים מניסן ועד תשרי כיון שנסתכל בצערו של משיח כל השנים הללו מיד פתאם יבא אל היכלו (מלאכי ג א]

פרק לו אות ה ה דבר אחר מפני שישראל אומרים שבאותו הדור אפשר עולם כמנהגו נוהג ויש גאולה בשנה זו והם אינם יודעים שפתאם יבא:

פרק לז אות א א דבר אחר כי הנה יום בא לימות המשיח מתגיירין אומות העולם ובאין עם ישראל ומקימין מצות סוכה ומילה ותפלין וצצית ונכנסים ויוצאים עם ישראל ארבעים שנה שנאמר ומולך עולם גוים רבים ולאחר ארבעים שנה בא גוג ומגוג על ישראל הוא וכל מלכי מזרח ומערב ומדינת גמר וכל אגפיה שנאמר (יחזקאל לח ו) גמר וכל אגפיה וכו' וכיון שרואים הגרים שמתגיירים לגוג ומגוג וכל חילו שבאו עמהן משאילין ואומרין להם להיכן אתם הולכין אמר להם (תהלים ב ב) על ה' ועל משיחו מיד מנתקין ציציותיהם בקרקע ובועטין בסוכותיהן ונוטלין מזוזותיהן והולכין עמהן על ישראל שנאמר (שם ג) ננתקה את מוסרותימו באותו שעה יושב הקדוש ברוך הוא ושוחק וכל איש מישראל מקיפין לו תשע אלפים וחמש מאות חרבות שנאמר (שם א) רגשו גוים בגימטריא הכי הוי:

פרק לז אות ב ב הנה יום בא לה' אותו היום שבא גוג ומגוג על ישראל מרגיז ארץ ושמים ורעש גדול באדמת ישראל ועולים ללכוד ירושלם שנאמר (זכריה יד ב) ואספתי את כל הגוים אל ירושלם באותו שעה עושה מלחמה בגוג ומגוג ויוצאין עמו שבעה רועים ושמונה נסיכי אדם דוד באמצע אדם שת אנוש ומתושלח ומימינו אברהם יצחק ויעקב משה ואהרן משמאלו שמנה נסיכי אדם שאול ושמואל עמוס וצפניה ואליהו ומלכי צדק וישי וחזקיהו באותו שעה מתקררת דעתן של מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא שבשעה שדורך הקדוש ברוך הוא את רומי לא דורכה אלא לבדה שנאמר (ישעיה סג ג) פורה דרכתי לבדי אומרים מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם מאיזה מקום אתה בא אמר להם ממרום אומרים לו מדוע אדום ללבושיך (שם ב) היה הוא אומר לפניו רבונו של עולם כלום יש מלך שהולך למלחמה ואין פרשים עמו מפני מה לא בקשתנו ללכת עמך אומר להם גת קטנה היתה ולא נצטרכתם לי אף על פי כן לא נתקררה דעתן אומר להם המתינו מעט יש לי גת גדולה אחרת ואתם נצרכתם לי שנאמר (זכריה יד ה) ונסתם גיא הרי כי יגיע גי הרים וגו':

פרק לז אות ג ג וכיון שבא גוג ומגוג על ישראל הקדוש ברוך הוא יוצא בכל מיני פורעניות להלחם עמו ויוצאין מלאכי השרת שנאמר (יחזקאל לח כב) ונשפטתי אתו בדבר ובדם והקדוש ברוך הוא מכה אותם הכאה גדולה וכלם נופלים מפניו שנאמר (זכריה יד יב) וזאת תהיה המגפה וגו' ואין צריכים ישראל לחטוב עצים אלא מאספקנין שלהם ומכלים שלהם ולאחר גוג ומגוג ישבו ישראל לבטח שנאמר (שם יא) וישבו בה וחרם לא יהיה עוד ונאמר (ישעיה מט ז) גואל ישראל קדושו:

פרק לח אות א א דבר אחר כה אמר ה' גואל ישראל קדושו כנגד מי אמר ישעיה מקרא זה לא אמרו אלא כנגד ישראל שהבדילן הקדוש ברוך הוא משבעים אומות שנאמר (ירמיה ב ג) קדש ישראל לה' ראשית תבואתה ובעונותינו שרבו נפלו לעמקי ארץ נפלה ולא תוסיף קום בתולת ישראל (עמוס ה ב) ומי עתיד להגביה משיח שהוא מלביש כל אויביו בשת וכלימה ובזמן שרואין אומות העולם כורעין ומשתחוין לו שנאמר (ישעיה מט ז) מלכים יראו וקמו:

פרק לח אות ב ב וצריך אתה ללמד משיח כשהוא מגלה כבשר ודם הוא מגלה או כמלאך הוא מגלה כבר מפורש על ידי דניאל וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוא (דניאל ז יג) מלמד שמוסרין לו חמש מאות רבוא גלגלי אור ועמו חיות הקודש שרפים וכרובים וכיון שרואין אותו אומות העולם באותו שעה אומרים זה לזה שמא זהו שאומרים עליו משיח הוא והוא אומר להם אני הוא משיח שכולם נופלים תחת כפות רגליו שנאמר (תהלים פט כד) וכתותי מפניו צריו ומשנאיו אגוף וכתותי מפניו צריו אלו הפרסיים שהוא משקין רוחן של ישראל כבשר בתוך הקדרה ומשנאיו אגוף אלו מלכי אדום הרשעה שעתיד הקדוש ברוך הוא להשיב גמולם בראשם שנאמר (דברים לב מא) אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם:

פרק לח אות ג ג יושב בשמים ישחק (תהלים ב ד) מה משיח על הרמאות שעתיד משיח לעשות להם לאומות העולם בשעה שרואין אותו מתביישין ואומרים מה נעשה והוא אומר להם ממי אתם מתיראין לכו אצל עבודה זרה שלהם והיא מצלת אתכם מיד כל אחד ואחד הולך אצל יראתו והם נופלות מיד אומר זה לזה לשוא ולריק יגענו כל אותם השנים חוזרים ובאים אצל משיח ואומרים ראתן שלהם אין ממש בהם אומר להם אל תיראו אין לכם אלהות קשים מאלו והם חמה ולבנה מיד הולכים להם אצל חמה ולבנה ורואין אותן שכבה אורן שנאמר (ישעיה כד כג) וחפרה הלבנה ובושה החמה וחוזרין אצל משיח ואומרים לו חמה ולבנה כבה אורן שנאמר (תהלים מו ו) המו גוים מטו ממלכות:

פרק לח אות ד ד מיד אומר זה לזה עכשיו מה תקנה יש לנו באו ונקריב דורן למשיח אולי ירצה לנו מיד מביאין דורן ובאין אצלו שנאמר (שם עב י) שבא וסבא אשכר יקריבו אומר להם מה אני ומה מלכותי לכו והגישו להקדוש ברוך הוא אומרים לו וכי הקדוש ברוך הוא מקבל שוחד והלא הוא מחזיר על מי שמקבל שוחד מפני מה עברתם על ציווי וקבלתם שוחד:

פרק לח אות ה ה אומרים לו עכשיו מה תקנה יש לנו אומר להם יש תקנה וגהינם שמה אומרים לו היאך הוא והיאך הוא דומה אומר להם מתנות טובות יש בה אש וגפרית חשך ואפלה אומרים לו אין רחמים בדינך והלא מעוטה ידיו של הקדוש ברוך הוא אומר להם אף אני בשליחות דן אתכם אומר להם במדה שעשיתם לבני כך אני עושה לכם באותה שעה קורא לו שר של גהינם אומר לו אפרים משיח צדקי דייך שיחה עמהם מיד אוחז משיח בארבע כנפות הארץ ומנערן בתוך גהינם כאדם שמנער כסותו מן העפר שנאמר (איוב לח יג) לאחוז בכנפי הארץ וגו':

פרק לט אות א א וארבעים שנה קודם שיבא משיח בן דוד ששמו מנחם בן עמיאל יבא נחמיה בן חושיאל איש לאפרים בן יוסף ויעמוד בירושלם ויתקבצו אליו כל ישראל שם יקבץ איש וביתו ויקריבו בני ישראל קרבן ויערב לה' ויתיחסו בני ישראל למשפחותם ולאחר ארבעים שנה לנחמיה בן חושיאל יעלה שידויי מלך פרס וידקור את נחמיה בן חושיאל בירושלם ויספדוהו כל ישראל בהספד גדול ובכי ואחר כך תבא אשת נתן הנביא בן דוד חפצי בה והאותות האלה מגיעות בחדש אב בששה לחדש ידקור שידויי מלך פרס את נחמיה בירושלם ויגע לישראל על אבל ויצר להם מאד ויפוצו למדבר ירושלם למלאות לאבל נחמיה אחד וארבעים יום תהיה נבלתו מושלכת בשערי ירושלם ואדם ובהמה וחיה ועופות לא יוכלו ליגע בו ולאחר ארבעים יום קוברו הקדוש ברוך הוא בקברות בית יהודה:

פרק לט אות ב ב ואני זרובבל הוספתי לשאול מטטרו"ן ומיכא"ל שר צבא ה' על אודות ברית עם קדושים ויאמר אלי העגל הזה שם ירבץ וכלה סעיפיה (ישעיה כז י) והכרך הזה היה עיר ננוה עיר הדמים היה רומי רבתי ואמרתי לו אדוני עד מתי קץ הפלאות (דניאל יב ו) וידבקני ויאחז בידי ויביאני אל בית החרף ויראני שם אבן שיש לה פנים כמראה הבתולה אשר לא ידעה איש ויפה עד למאד ויאמר אל זרובבל מה אתה רואה ואומר לו אני רואה צלם שיש ודמות פניה כאשה יפה ויען ויאמר אלי האיש המדבר בי ויאמר הצלם הזה אשת בליעל היה ובשעה שידע הבליעל את הצלם ותהר ותלד זה ארמילוס והוא יהיה לראש לכל עבודה זרה ויהיה כל חתוך מצד אחד כי חציו מן האבן וחציו מן הבליעל וחציו שמן האבן יהיה חתום כמראה אבן:

פרק לט אות ג ג והדבר הזה היה בנביאות ה' אל זרובבל ותצר לי נפשי מאד ואקום ואלך ראש המים ומועד שם לה' אלקי ישראל והוא אלקי כל בשר וישלח מלאכו ועוד תפלה בפי והפסק לא הפסקתי וראיתי כי הוא מדבר עמי כל הדברים הראשונים ואכרע ואשתחוה לה' ויען ויאמר אלי שאל לך קודם אלך מעמך ואוסיף לשאול אותו על משיח ה' ואמרתי לו מתי יבא ישראל ויען ויאמר אלי חי ה' אשר שלחני אשר שמני על ישראל ועתה אגיד לך מעשה ה' כי האל הקדוש אמרם לי לך והודיע את זרובבל עבדי את אשר ישאל:

פרק לט אות ד ד ויאמר גשה נא אלי ואדבר לך דבר אלקים דע כי מנחם בן עימיאל יבא בארבעה עשר בניסן ויעמד על בקעתי ויען ויאמר מנחם בן עמיאל לזקנים אני הוא משיח ה' אשר שלחני לבשר אתכם:

פרק מ אות א א ויביטו הזקנים כי הוא נבזה ולבוש בלויים יבזו אותו כאשר בזתה את הזקנים כי הוא נבזה ותבער בו חמתו ויסר בגדיו מעליו וילבש בגדי נקם תלבושת ויבא עמו אליהו הנביא וילכו לירושלם ויחיה את נחמיה בן חושיאל הנקבר בשערי ירושלם וילכו אל עדת ישראל ויראוהו בני ישראל כי נחמיה עמו ויאמינו במנחם בן עמיאל דבר מטטרו"ן ומיכאל שר צבא ה' באמת אפרים לא יקנא את יהודה (ישעיה יא יג) ועצת שלום תהיה ביניהם (זכריה ו יג) ובשבעה ועשרים לחדש הראשון חרבות ירושלם שמונה מאות ותשעים שנה תשועה לה':

פרק מ אות ב ב ויצא מנחם בן עמיאל בגימט' ארמילוס וילך הוא ונחמיה בן חושיאל ואליהו הנביא בן אלעזר בן אהרן הכהן ויעמדו ביחד על הים הגדול ויעשו ויעלו את הפגרים אשר נפלו בידי אויביהם ויעל גלי הים וישליכם אל נחל הסוטר כי יהיה משפט לרשעים ושמחה לצדיקים ובחדש השני הנזכר תעלה עדת קרח אשר פצתה האדמה ובלעה אותם ובדבר זה נענה והיה מפתח שמות כתורגמן אחד ואחד בשמו שם כתר שם חותם:

פרק מ אות ג ג אמר ר' ישמעאל כך אמר ר' עקיבא משום ר' אליעזר הגדול המזקק עצמו בסוד תורה יכבס בגדיו ושמלותיו ויעלה טבילה חמורה מספק חוצץ קרי וישב שנים עשר יום בחדר או בעליה אל יצא ואל יבא ואל יאכל ואל ישתה אלא מערב עד ערב שיאכל לחמו לחם נקי וישתה מים ואל יטעום כל מיני ירק:

פרק מ אות ד ד ויקבע שר תורה זה בתפלה שלש פעמים בכל יום ויום ולאחר תפלה שיתפלל אותו מראשו ועד סופו ואחר כך ישב וישנה אותן שלשה ימים ימי תעניתו מבקר עד ערב ולא ידום וכל שעה שמסיימו יעמוד על רגליו וישביע במלאכים ומלכם ויקרא שתים עשרה פעמים בכל שר ואחר כך ישביענו בחותם של כל אחד מהם ואלה שמותם:

שקדהוזיא"י ה'

השר נהברדיואל"ו ה'

השר אבירגהורידיא"י ה'

יש אומרים גהודידיה"ו ה'

השר פליטרי"ה ה'

השר הרמון והובדי"א ה'

השר אזבוהדא"י ה'

השר טוטרוסיא"י ה'

השר אשרוויליא"י ה'

השר זבודיא"ל ה'

השר מרגזיא"ל ה'

השר רהדביוכו"ן ה'

השר ואדירירו"ן ה'

וישבע אותם שתים עשרה פעמים בשם יופיא"ל הדר במרום מלכו

ובשם סרביא"ל שהוא משרי המרכבה

ובשם שהדריא"ל הנקרא לגבורה שש שעות ביום שהוא שר אהוב